החלטה בתיק ע"ע 46242-10-10

1.     בפני בקשה לסילוק על הסף של הערעור שכנגד, אשר הוגש על ידי המשיב ביום 02/01/11.

2.     בתאריך 01/09/10 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (תע"א 2278/08; מותב בראשות כב' הנשיאה בפועל איטה קציר ונציגי הציבור מר מחמוד מלחם ומר יעקב שמש). בית הדין קבע כי מאחר שחל על הצדדים הדין הישראלי, זכאי המשיב לזכויות הנובעות מחוקי העבודה.

המערערים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ביום 24/10/10 וזו התקבלה ביום 12/12/10. המערערים הגישו את כתב הערעור ביום 21/12/10 וכאמור הערעורשכנגד הוגש ב-02/01/11.

המערערים טוענים כי מאחר שהערעור שכנגד מתייחס לאופן חישוב אחוזי המשרה של המשיב, סכום ההודעה המוקדמת שנפסק לו וכן גובה הוצאות המשפט, לא מדובר בנושאים הבאים בגדר הערעור, ועל כן דין הערעור שכנגד להידחות.

3.     המשיב טוען כי מאחר שהערעור מכוון בין השאר גם לשאלת חלות הדין הישראלי על התביעה, הרי יוצא שמדובר בטענה המשליכה על כל הרכיבים שנפסקו למשיב. המשיב חולק על גובה הסכומים שנפסקו לו ועל כן מדובר בטענה הנובעת מהערעור.

הכרעה

4.     תקנה 99 לתקנות סדר הדין בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991 הקובעת את האפשרות להגיש ערעור שכנגד והמועד לכך, וזו לשונה:

"היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית הדין קמא טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית הדין שלערעור, בפירוט הנימוקים, תוך עשרה ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור כאמור בתקנה 98, אולם לא יאוחר מאשר חמישה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק ההודעה יומצא לכל אחד מהמשיבים".

תקנה 99 מקנה לצד שכנגד בערעור אפשרות להגיש ערעור על פסק הדין, למרות שבחר לא לעשות כך כאשר קיבל את פסק הדין, אך לאחר שראה את כתב הערעור ומאחר שהעניין מובא ממילא בפני ערכאת הערעור ומדובר באותו עניין, בוחר הוא להגיש ערעור שכנגד.

5.     בשאלה מה ייחשב כ"אותו עניין" - נקבע כי "שאלת התקיימותה של הזיקה המהותית בין הערעור שכנגד לבין העניין המועלה בערעור עשויה ללבוש צורות שונות, אשר לא ניתן לחזותן מראש, ודומה, כי מוטב לא לתחום קווים נוקשים בנושא זה וכי ראוי לבחון כל מקרה לגופו" .

בבית המשפט העליון נקבעו אמות המידה בקשר לכך, כדלקמן:

"התיבה 'אותו עניין' מתפרשת, לצורך זה, על דרך ההרחבה, ועל מנת לעמוד בדרישת המבחן המקופל בה, אין צורך שהערעור שכנגד יוגבל לנושאים המועלים בהודעת הערעור... הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש, והוא יכול, על כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגר הערעור הראשי. אין פירושו של דבר, שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי, אלא יכול שהערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור באותו עניין. התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד... שאלת הזיקה היא שאלה של דרגה, ואינה חייבת להתבטא בחפיפה מלאה של השאלות אליהן מופנים הערעורים" .

6.     עוד נקבע כי מבחן הזיקה העניינית מתקיים גם כאשר לאחד העניינים השלכה על עניין אחר . למשל אם הוגש ערעור בעניין גובה הפיצויים בנזיקין, יכול הערעור שכנגד להתייחס לקביעת האשם. דוגמה נוספת - כאשר הערעור העיקרי עוסק במיעוט ההוצאות, יכול הערעור שכנגד לעסוק בעצם החבות, שכן עניין אחד משליך על משנהו. אם קיים ספק בנוגע לקיומה של זיקה - יש לאשר את הגשת הערעור שכנגד.

7.     בית הדין הארצי לעבודה אימץ את אותן אמות מידה, בקבעו:

"בפסיקת בית הדין לעבודה נקבע, אפוא, בעניין זה, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, הכלל כי ערעור שכנגד יוגש רק בעניין שהוא נשוא הערעור העיקרי, הווה אומר שרק אותם נושאים, ואותם עניינים, אשר הוכרעו בפסק הדין של בית הדין קמא ואשר נכללו בערעור העיקרי, רשאי המשיב לערער עליהם במסגרת ערעור שכנגד... בכל מקרה אחר, על משיב המבקש לטעון לשינוי פסק הדין שבערעור, להגיש מצידו ערעור, שאם לא יעשה כן - לא ידון בית הדין הדן בערעור הראשון בטענות שהעלה בערעור שכנגד" .

8.     במקרה שבפנינו משביקשו המערערים להשיג על קביעת בית הדין קמא כי הדין הישראלי חל על יחסי העבודה שבין הצדדים, פועל יוצא של קביעה זו היא כל הסכומים שנפסקו מכוח הדין הישראלי, ובכלל זה גם ריבית והצמדה נתונים לדיון מחדש. המשיב מערער על גובה הסכומים והיקף המשרה, אשר נקבעו לפי הדין הישראלי. כמו כן, עצם הערעור, שהוא בפועל על כל פסק הדין, יש לו השלכה גם על גובה שכר הטרחה. מכאן כי על פי הפסיקה שהובאה לעיל מתקיים מבחן הזיקה העניינית, מכוחו ניתן להגיש את הערעור שכנגד.

9.     אשר על כן, הבקשה לדחיית הערעור שכנגד - נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

מאחר שהדיון בתיק זה קבוע ליום 22/03/11, יגיש המשיב את סיכומיו בערעור ובערעור שכנגד עד ליום 17/03/11.